בניגוד לרוב השעונים שמכוונים באופן אוטומטי דרך מערכת הזמן הסטנדרטית הידועה בשם Coordinated Universal Time- UTC, השעונים האטומים בלוויינים מודדים את הזמן ב'זמן שבועי' באורך של 10 ביטים. באמצעות האותות הללו, יכולים המכשירים המחוברים למערכת ה-GPS לקבוע את המיקום המדויק שלהם. בשל האופן בו בנוי הפורמט, הייצוג של הזמן מתאפס כל 1,024 שבועות (עשרה ביטים של 1 הם 1023 בבסיס הדצימאלי המוכר לנו).

בדרך כלל זו לא בעיה, ולמעשה כבר חל איפוס כזה ב-21 לאוגוסט 1999, אך יתכן כי מערכות GPS ישנות או זולות מאוד יתאפסו או שהמידע שאצור בהן יתעוות. יש לשים לב במיוחד למכשירי GPS שלא מקבלים עדכוני חומרה או קושחה (Firmware) אוטומטים, כולל אלו שנמצאים במערכות בידור וניווט ישנות לרכב. 

החדשות הקצת פחות טובות הן שיש לא מעט מערכות שמתבססות על GPS ולנו אין שליטה עליהן. מלבד מערכות צבאיות, רכיבי GPS משמשים גם במדי מים, מערכות למדידת חשמל ואפילו רמזורים, לעיתים במקום חיבור לרשת האינטרנט. העניין הוא שהשינויים לא יתרחשו בהכרח מיד לאחר התחלופה, ויתכן שאם נשמע על התנהגות יוצאת דופן, זה יקרה בהמשך חודש אפריל.

כזכור, החשש מבאג 2000 היה גדול פי כמה וכמה, ולמרות זאת לא התממשו תסריטי האימים, אם כי במקרה ההוא הושקעו כספים ומשאבים רבים שיכולים להסביר מדוע הם נמנעו.