טכנולוגיה מהפכנית בשם קו השער (Goal-line technology) מאפשרת לזהות האם הכדור חצה את קו השער ולמנוע טעויות שיפוט, אבל האם זה באמת מה שאנחנו רוצים?
באדיבות sportsikho
הטכנולוגיה שתדע לזהות האם הכדור עבר את קו השער או לא, הומצאה כבר בשלהי העשור הקודם, (ב-1999 ליתר דיוק) על ידי פרופ' פול הוקינס. בתחילה, הטכנולוגיה שימשה בעיקר למשחקי קריקט. רק ב-2006 אושרה הטכנולוגיה לבדיקה ראשונית על ידי ה-IFAB, ועדת הכדורגל הבינלאומית. היא אושרה סופית לשימוש (אך לא כדרישת חובה) ב-2012.
שתי השיטות העיקריות שפועלות כיום במשחקי FIFA ו-UEFA הן "גולרפ" (Goalref) ו"עין הנץ" (Hawk-Eye). עין הנץ אמנם מבוססת על הטכנולוגיה המקורית של פרופ' הוקינס, אך הגרסה הסופית שלה היא למעשה המאוחרת יותר מבין שתי השיטות.
גולריפ מבוססת על עיקרון של השראה אלקטרומגנטית. היא יקרה יותר, אך גם מדויקת יותר. בשיטה זו, משולב בתוך הכדור מעגל חשמלי כאשר מסביב לרחבת השער נוצר שדה מגנטי. כאשר הכדור חוצה את הקו, נוצרת הפרעה בשדה האלקטרומגנטי ונשלח אות רדיו ללוח הבקרה ולשעון מיוחד אותו עונדים השופטים.
שיטת "עין הנץ" היא המאוחרת יותר ונכנסה לשימוש בפרימייר ליג רק בעונת 2013-2014. כפי שאפשר לנחש משמה, בשיטה זו נעשה שימוש במספר מצלמות המצלמות במהירות גבוהה את הכדור ממספר זוויות. לאחר מכן נעשה חישוב גיאומטרי על בסיס משולש (טריאנגולציה). גם טכנולוגיה זו נוצרה במקור עבור משחק הקריקט ולאחר מכן עבור משחק הטניס.
חסרונה של המערכת נעוץ בכך שהיא דורשת לעצור את המשחק ולפיכך פוגעת בקצב ובזרימה של המשחק (וכידוע, כדורגל משחקים 90 דקות…). בנוסף לכך, אף היא לא זולה ועלותה עומדת על כ-250,000 לירות שטרלינג לכל הפחות.
הדשא של השכן ירוק יותר
אחד מהטיעונים כנגד הטכנולוגיה הוא שבשל העלות היקרה שלה, היא יוצרת חוסר אחידות בין משחקים בליגות והתאחדויות שונות. יש גם כאלו שרואים את טעויות השיפוט כחלק מעולם הכדורגל למרות חסרונן. לעומת זאת, התומכים בטכנולוגיה מציינים שאחוז טעויות השיפוט יכול להגיע לעשרות אחוזים. לדוגמה, בפרימייר ליג של עונת 2010-2011 הסתבר כי שיעור טעויות השיפוט עמד על לפחות 30%.