חברת YCD Multimedia, חלוצת השילוט הדיגיטלי בתחום הקמעונאות, היא חברה ישראלית אשר החלה את פעילותה בשנת 1999 כסטארט אפ טכנולוגי לעולם המוסיקה במרחב הציבורי. מספר שנים לאחר הקמתה נכנסה החברה לעולם הווידאו כאשר בשנת 2016 נרכשה על ידי משקיעים פרטיים ושינתה את אופי פעילותה מסטארטאפ לארגון מכירות ואופרציה בוגר סביב טכנולוגיה מוכחת וחזקה הממשיכה להתפתח.
ל-YCD פלטפורמת תוכנה רב שימושית לניהול והפצה של שילוט דיגיטלי בשם Cnario, מרבית פעילותה מתמקדת בצפון אמריקה וסין, והיא ממוקמת בין עשרת החברות המובילות בתחום עם לקוחות מובילים כגון: AT&T, T-Mobile, Microsoft ו-Chanel.
צוות AVmaster ערך ראיון עם דן מעין, סמנכ"ל תפעול ב-YCD. דן עוסק בתחום המדיה הדיגיטלית הן מהצד הטכנולוגי והן מהצד העסקי החל משנת 2003, וחזר לישראל אחרי שהות של 6 שנים בניו יורק בהן ניהל את האופרציה עבור YCD Multimedia ו-C-nario לפני כן ועסק ישירות במכירה ויישום של מערכות התוכנה של החברה.
היכן נמצא תחום השילוט הדיגיטלי כיום להערכתך?
התחום נמצא בשיאו אבל עדיין בבסיס ההתפתחות – מבחינה טכנולוגית אפשר לעשות הרבה יותר ממה שנעשה כיום ברוב המקומות. כך שמתחילים לראות יותר ויותר יישומים שנבנים במיוחד עם הרבה מחשבה וכסף מאחוריהם אבל עדיין לא נעשה המעבר להטמעות בקנה מידה גדול דיו.
השינויים בתחום זה נוצרים לרוב כתוצאה מטרנדים של תוכן ושל חוויות קצה, אך גם בצורך לאפשר את אותה חוויה לאנשים בכל קצוות הגלובוס. כך, כאשר סף הגירוי כל הזמן עולה ולכן יש לייצר חוויות מתקדמות יותר ויותר, אך בו זמנית להיות מסוגלים לייצר אותן בצורה שניתנת להפצה והתאמה בין אם החוויה קוראת בסין או בארה"ב.
השימוש הולך ונעשה מגוון יותר ויותר, אם היישומים הראשונים היו של פרסום פשוט יחסית המסתמך על קליפים של פרסומות טלוויזיה ומידע פשוט יחסית, היום בעקבות ריבוי המדיה הדיגיטלית, הדרישות כבר משלבות מסכי מגע, אינטראקציה עם טלפונים וטאבלטים וכמובן איסוף מידע, עיבוד ותגובה בזמן אמת.
אילו אתגרים אתה מזהה בתחום השילוט הדיגיטלי?
אחד האתגרים המרכזיים הוא חוסר ההאחדה (סטנדרטיזציה) בתחום, מה שמקשה על לקוחות הקצה להשוות בין פתרונות שונים ולקבל החלטה שתספק את הדרישות לטווח הקצר, אך גם לא תייצר עלויות גבוהות על מנת לייצר חוויות רלוונטיות גם בעוד מספר שנים.
העולם מובל כרגע על ידי חברות המסכים שמנסות לייצר פתרונות פשוטים ובסיסיים על בכדי לקדם את מכירת המסכים, אך זה קורה בעיקר על חשבון היכולות והגמישות של הפתרון. הידע בתחום נמצא אצל קבוצה מצומצמת יחסית של אנשים ולכן כאשר באים ליישמו הנטייה היא הרבה פעמים ללכת על הפשוט והזול (בטווח הקצר) ולא על המערכות שיישארו רלוונטיות גם בעוד מספר שנים.
הדבר היחיד שמהווה איזושהי האחדה בתחום הוא המעבר לשימוש בתכני HTML5 כבסיס להרבה תכנים, אך יש גם סכנה באימוץ של תקן שלא נועד עבור השימוש הזה, כיוון שיכול לתפוס כיוון שלא יתאים ובשלב מסוים יהפוך להיות למגבלה. כך למשל גם Flash וגם HTML5 שאומצו בשלבים שונים כפורמטים מרכזיים לשילוט דיגיטלי, אינם תומכים היטב ברזולוציות הגבוהות שקירות מסכים ושלטי הLED החדשים מאפשרים.
כמה חברות פועלות בשוק השילוט הדיגיטלי?
התחרות עצומה בשוק, ישנן כ-300 חברות תוכנה וכ-1000 פתרונות שונים. כל מפתח Web יכול להפוך לספק פתרון שילוט דיגיטלי לצורך מסוים אולם המכנה המשותף של 10 החברות המובילות הוא יכולת הניהול המרכזית ומתן כלים לניגון קבצים על ריבוי מסכים, עריכת תכנים חכמה והפעלה מרחוק. החוכמה היא ליצור כלים נוחים למשתמש אך להשאיר את האפשרויות היצירתיות פתוחות ככל האפשר, זאת בעזרת תמיכה ברזולוציות גבוהות, פתיחות הפלטפורמה לשילוב טכנולוגיות נוספות ויכולת איסוף מידע ותגובה על השלט. כמובן שהבידול בשוק כזה קשה מאוד ואנו עושים זאת בעזרת הטכנולוגיה העדיפה וחשיבה עסקית יצירתית.
כיצד נבדלים השווקים בתחום השילוט הדיגיטלי ?
השוק הקמעונאי רחב מאוד, היות והם מחפשים יצירת הכנסות כתוצאה משימוש בשילוט הדיגיטלי שברשותם. אחד השווקים שמושכים את השוק קדימה הוא שוק מותגי היוקרה שפחות רגיש למחירים ועל כן נבנים שם יישומים מרשימים במיוחד שמאפשרים בחינה אמיתית של האימפקט על המכירות בחנות.
שוק פרסום החוצות, שם אולי התחיל הכל, למעט מקרים מיוחדים כמו טיימס סקוור, תפס מקום משני יחסית ובשלב זה עדיין תקוע בהסבה של תכנים וחומרות על מנת לשמור על מקומו בעולם הרווי של היום. לצד אלה ישנם השווקים הפיננסי והקמעונאי בחלקו כדוגמת עולם הרפואה – שם האנשים הממתינים בתור לרופא הם לקוחות בפוטנציאל, או כאלו הנעזרים בשילוט הדיגיטלי להכוונה (Wayfinding) כאשר בשילוט זה ניתן להטמיע פרסומות ולמשוך לקוחות לקניה.
לאחרונה ישנה התעוררות בתחום התחבורה כאשר שדות תעופה, תחנות רכבת ושאר מרכזי תחבורה גדולים מבינים את הערך ששילוב של המידע הנדרש במקום, עם מידע שיווקי המיושם בצורה חוויתית (כלומר לא "סתם" וידאו שמתנגן על מסך אלא עם הקשר לסביבה או לאדם שעומד מולו באופן קבוצתי או אישי), וזה יכול להיות תחילתו של טרנד שישפיע על שווקים נוספים.
מה סטטוס המשתמש בפלטפורמת השילוט הדיגיטלי של החברה?
יש לנו את הזכות והאתגר לפתח גם לאינטגרטורים וגם ללקוחות קצה. המוצר שלנו עמוס ביכולות ובפיצ'רים, המשתמשים שלו יכולים להיות לקוחות קצה, נותני שירות ואף חברות תוכן. הוא יכול לייצר תוכן ולהפיץ אותו בצורה יעילה לצד זאת יש לנו כלים במערכת אשר נועדו לספק מנוע הפעלה למשתמש הפשוט ולאפשר לו יצירת תכנים איכותיים ללא הבנת המערכת כולה או הצורך לנווט בה.
אילו כלים ייחודיים אתם מציעים למשתמשים ?
הכלי שלנו ייחודי בשתי רמות עיקריות רמות אבל אנחנו מתגאים בעיקר ביכולות הבונות חוויית קצה עשירה, אינטראקטיבית, וירטואוזית. בראש ובראשונה, שיטת עריכת התוכן בסגנון "קנבס". באמצעותו אנחנו מאפשרים ליוצר באשר הוא משטח פעולה הכולל את כל מרחב הפיקסלים אליו יש להתייחס, ועליו ניתן ליצוק תוכן וידאו, תמונות ושאר פורמטים פשוטים, אך גם תכנים דינמיים ואינטראקטיביים. כל זאת מביא לתוצר סופי המתבטא בתמונה אחת גדולה ואינטראקטיבית, פשוטה ליצירה, חכמה ואטרקטיבית לצופה.
הרמה השנייה היא יותר קשורה לתשתית, ובאה לידי ביטוי בכלי הפצת התוכן. המערכת שלנו מאפשרת הפצה של כמויות אדירות של תוכן מתוחכם ביעלות מירבית, כפי שנדרש יותר ויותר ממערכות בסגנון של אלו שמותקנות בחנויות של מיקרוסופט ושל AT&T בארה"ב. השימוש בכלים אלו מתבטא בסופו של דבר בחיסכון כספי ללקוח – היכולת להביא את התוכן מרמת הקונספט לנגנים והפצתו באופן פשוט חוסכים ללקוח זמן, וזמן כידוע שווה כסף.
חנות הדגל של מיקרוסופט בשדרה החמישית:
מה המגבלות הטכנולוגיות ומהו השלב הבא ?
הגישה הכללית שלנו היא שאין מגבלה… לרוב יהיה צורך בהתאמת קונספט לכלים או במקרים מסויימים בפיתוח נוסף לאספקת פתרון ממנו יהיה הלקוח מרוצה.
מצד שני, המגבלות כרגע הן חוסר בכוח אדם המבין בעולם התוכן, הלקוחות מדברים על customer jurney לרכישה, לקוח אותו צריך להבין על מנת להיות מסוגלים להניעו לרכישה, אך אינם מתרגמים את המסע הזה על המסכים המלווים את הרוכש בצורה יעלה.
לדעתי, ברגע שחברות הייעוץ הדיגיטלי יגיעו לרמת מודעות גבוהה אצל הלקוחות, היישומים יהפכו לחכמים ודינמיים ברוב המקומות והרמה באופן כללי תעלה. כלומר, כאשר יהיו מספיק מומחים לדבר, שמבינים את האופן שבו נכון לשלב את הכלים שברובם כבר קיימים, ולפתח את השאר בהתאם, היישומים הפשוטים יהפכו ללא רלוונטיים וכולם יאלצו לייצר אלמנטים חוויתיים משולבים ולא תמונות על מסך.
אילו לקוחות יודעים להשתמש במערכת בצורה מקסימלית?
יש לנו מספר לקוחות שעושים שימוש נהדר במערכת, בחנויות של מיקרוסופט לדוגמא, הם מפיצים בכל החנויות שלהם מידע על מוצרים חדשים, חוויות אינטראקטיביות עם יכולת לחוות מוצר אשר נמצא על המדף. ביקור בחנות הופך לחוויה בעזרת קירות המסכים ומביא את הקונה הפוטנציאלי לרמה של התנסות במוצרים וכניסה למצב ריגשי ומנטלי של קנייה. כמובן שגם לקוחות כאלו נעזרות במומחים, ובמקרה של מיקרו
חברת AT&T אשר רכשה את טיים וורנר לאחרונה, ומספקת מגוון פתרונות לעולם הצרכני, פתחה חנות בסן פרנסיסקו בה היא מציגה את שלל הפתרונות והמוצרים , כולל בתים מחוברים על כל מרכיביהם, אופניים מחוברות ומכוניות מחוברות – וכל אלו מיוצגים ומוצגים באמצעות התוכנה שלנו על גבי אינספור מסכים וקירות וידאו המופעלים מרכיבים המחוברים אליהם כמו מצלמות וחיישנים.
בשדה התעופה באורלנדו, פרטנר שלנו בשם Synect Media מיישם מערכת קירות המורכבת מ-800 מסכים בצורה שבא גם מייצרת לשדה התעופה הכנסות מחברות התעופה וגם מייצר חוויה מדהימה לנוסעים באזור הבידוק המשלבת מידע רלוונטי לנוסע, מיתוג של חברת התעופה וחוויות אינטראקטיביות שמקטינות את זמן המתנה הנתפס ומעלות את שביעות הרצון של הנוסע משדה התעופה ומחברת התעופה.
יש לקוחות נוספים כמו שנל שרצים כבר שנים ונהנים מהיכולות להריץ מגוון תצורות של מסכים בפריסה של אלפי נקודות או לקוחות אמריקאים כגון T-Mobile שרק מתחילים להבין וליישם את הדברים האלו אצלם.
מהו הטרנד הבא בתחום להערכתך?
לתחושתי מה יקרה בנישה שלנו בעולם הדיגיטל, זה הפיכת המשטחים והקירות לדיגיטליים, כיסוי משטחים בלוחות LED לשידור והצגת תכנים, בתערוכת ISE האחרונה ראינו מסכים בעלי צפיפות פיקסלים של 0.8 והציפייה היא שככל שהמספר הזה ירד כך ניתן יהיה לכסות באמצעותם יותר ויותר משטחים ברזולוציות גבוהות שלא נופלות מחווית המסכים. לוחות ה-LED המכסים קירות מסירים מגבלות של מיקום משתמש וכאשר כל הקיר "מדבר" אליך, הצורך למשוך את תשומת הלב נעשית פחות קשה ליישום.. כאשר לזה יחוברו חיישנים ומצלמות ליצירת שירותים שונים זה כבר יתחבר וישלים צדדים טכנולוגיים אחרים כמו בקונספט של החנויות הלא מאויישות של אמאזון.
כמה אתם נוכחים בשוק הישראלי? מה המאפיינים של שוק זה?
YCD התחילה מהשוק הישראלי בתור נותנת שירות ללקוחות הקצה, אך שינתה את פניה וכיום היא חברת תוכנה נטו. אנחנו עדיין נמצאים בשוק זה באמצעות הפרטנרים המקומיים, אולם יש בו מגבלה של כמות לקוחות עבור חברת תוכנה, ובנוסף יש רגישות גבוהה למחירים ולכן קל יותר לעבוד מול חו"ל. הפלטפורמה שלנו עומדת בדרישות גבוהות מאוד אולם אנו ממוצבים כיקרים יותר מהמתחרים והלקוחות בארץ לא תמיד מוכנים לשלם את המחיר הנדרש. עם זאת ישנה מגמת שינוי בשוק ואנו בהחלט מעוניינים להיות חלק ממנו.
אמנם השוק הישראלי מסתפק לרוב בפשוט ובזול אבל מדי פעם הוא יודע לתת במה לחדשנות בצורה שאפילו חדשנית לעומת חו"ל, כך לדוגמא פרוייקט הסניפים הדיגיטליים של בנק הפועלים שנוצר ויושם ע"י ויזואלד. הקונספט והתוכן הייחודי נבנו על ידי חברת התוכן ומנוהלים על גבי הפלטפורמה שלנו, זה ממחיש את הגמישות שאנחנו מעניקים ואת היכולת לשלב בו קונספטים וייחודיות לפי רצון הלקוח. הפרויקט הזה הוא דוגמא ליציאה מהקופסה גם מעבר לרוב מה שאנחנו רואים בחו"ל. אם נסכם, המניע המוביל בישראל הוא השקעה לטווח הקצר ואילו תחום השילוט הדיגיטלי בעולם מאופיין בחשיבה לטווח הארוך.
