המחקר התבצע בקרב מורים באנגליה בבתי ספר יסודיים ותיכונים וחשף כי במקרים רבים המסכים בבתי הספר מגבילים את אופי הצפייה ויש להם השפעה מזיקה על החינוך. לדברי כ-40% מן המורים, הם שמו לב לקורלציה בין חוסר היכולת לצפות היטב במסך ובין ציונים נמוכים יותר במבחנים.

על פי מחקר קודם, מרבית המורים משתמשים באמצעים שטוחים, בין אם מסכי טלוויזיה, לוחות לבנים ולוחות ישנים (שחורים) בגודל ממוצע של 70 אינץ, אך 58% מן התלמידים לא מסוגלים לקרוא את כל מה שכתוב בתנאים האלו.

כמעט חצי מן המורים (45%) אמרו כי השולחנות בקצה הכיתה אינם מאפשרים צפייה מספיק טובה לעומת השולחנות הקרובים יותר לקדמה. כשני שליש סבורים שיש בכך פגיעה באיכות הלימודים והציונים.

על פי עדותו של רוס מקג'יל, מייסד ומנכ"ל פורטל החינוך הבריטי TeacherToolKit@, לאחר ששמע את תוצאות המחקר, הוא הרהר בפעם הראשונה בכך שהמורים מתייחסים אל חלק מן המקומות כמקומות "זולים". לדעתו על בתי הספר לדאוג לאמצעי תצוגה ומקומות ישיבה מתאימים, אך יש לתקצב אותם בהתאם.

כפי שלא מעט יודעים, כאשר מתכננים את מרחק הצפייה האופטימלי, קיימות נוסחאות שונות. לדוגמה, בחללים גדולים משתמשים בחוק ה-4/6/8 על פי גודל החלל ואופי הצפייה. מרחק הצפייה צריך להיות פי 4 מגובה המסך עבור צפייה לצרכי לימוד והרצאות ('צפייה אנליטית'), פי 6 עבור צפייה רגילה ופי 8 עבור צפייה פאסיבית. באופן לא מפתיע, 42% מן המורים לא שמעו על הנוסחאות הללו. 

על פי עורכי המחקר, אחת הדרכים לפתור זאת היא באמצעות שימוש במקרנים אשר אינם מגבילים את גודל הצפייה. כ-76% מן המורים  אמרו כי איכות תצוגה משופרת תאפשר לכיתה להשתתף בצורה מלאה יותר בשיעורים ו-60% אמרו שמקרן יאפשר להיות יצירתיים יותר עם האופן בו הם מעבירים את השיעורים.