אני פותח את המחשב הנייד ומתחיל בכתיבת מסמך word, הכתיבה זורמת לשמחתי עד שמגיע אותו רגע שמעיק עליי בכל פעם: עימוד, סידור ועיצוב. את המסמך המוגמר יש לי בראש, הפעולות מעכבות מאוד, ואז פונים לד"ר גוגל ולמיקרוסופט על מנת להבין איך מסדרים את אותו מסמך מבריק (בדקתי) ואחרי דקות ארוכות אני מגיע להבנה שזה הולך להיות כאב ראש.

עכשיו נדמיין עולם קצת יותר פשוט בו אני פשוט כותב או אומר ל-word איך המסמך אמור להיראות. בשלב ראשון יעלו תבניות אפשריות העונות על הדרישה, בשלב שני מאוחר יותר הסלבריטאי המלחיץ העונה לשם ChatGPT4 כבר "יידע לסדר" את המסמך עם כל פקודות המאקרו הרלבנטיות. התוצאה? מסמך מרשים ברמה העיצובית שיצרה בינה מלאכותית לפי דרישה ולי נותר להתמקד בתוכן. 

סיימתי עם המסמך וכעת ממשיכים למטלה נהדרת של יצירת מצגת משקיעים/מנהלים. זמן לייצר משהו גראפי שימשוך את העין ויעביר את הרעיון בצורה הטובה ביותר. גם אם נניח ומדובר באדם שמכיר לא רע את תוכנת ה PowerPoint, עדיין, כאשר מגיעים לשלב הוספת אנימציות ועיצובי תבליטים נמצא את עצמנו משקיעים לא מעט זמן בחיפוש פקודות שונות. 

בדומה לכתיבת המסמך, גם כאן אני בוחר לפנות ל-ChatGPT4 ומעדכן אותו בפרטים איך המצגת צריכה להיראות, כיצד יתבצע מעבר בין עמודים ומה מופיע קודם. המהירות בה הבינה המלאכותית מבצעת את הבקשות מפתיעה מאוד והיא מפנה זמן למחשבה על שאר סדר היום ואיתור רעיונות נוספים. גם במקרה זה מתקבלת מצגת אחת מוקפדת ביותר בה הרעיון המרכזי עובר בצורה ברורה שתועבר בלי בעיות.

החבר השלישי והאחרון בדוגמאות הוא לא אחר מאשר ה-Excel. מצד אחד מדובר בכלי המאפשר לבצע פעולות חישוביות והרבה מעבר לכך, ומנגד דורש למידה עצמאית, ניסוי וטעייה רבים עד שנגיע לתוצאה המיוחלת. בחמש דקות של הגדרת התוצאה הרצויה, ה-ChatGPT4 יוצא לדרך ומייצר טבלה מושלמת ברמת הנתונים והחישובים, אין צורך לבדוק שוב מאחר וכל הנתונים שם כבר. הזמן שנחסך? תלוי בהיקף הנתונים, לפעמים מדובר בשעות ובמקרים אחרים מדובר בימים. 

בואו נדבר על הפיל שבחדר: האם, במה ומתי נוחלף? קשה לומר, הנה מתחילים להישמע רעשים ממשפיענים בקאליבר הגבוה ביותר כמו אילון מאסק, שיש לעצור או להשהות את פיתוח הטכנולוגיה על מנת לא להגיע למצב אל-חזור. 

הפסימסטים חוזים כי גלי הפיטורים שיגיעו לאחר הטמעת הבינה המלאכותית יהיו למעשה צונאמים. האופטימיים מברכים על כניסתה של הטכנולוגיה לחיינו ורואים בכך מעין מעלית לשלב הבא בהתפתחות האנושית. המחשבה שלי בנושא היא כי בסופו של יום כמו בכל דבר אנחנו במשא ומתן, הכל תלוי במוכנות הארגון מרמת המנהל ועד לאחרון העובדים, במידת החשיפה שנותנים לבינה המלאכותית ועד כמה סומכים עליה. (וזה עוד לפני התנגדויות אישיות אנושיות במטרה לשמור על תוחלת התפקיד).

היכולות מוכחות לנגד עינינו ועולות רמה כמעט בכל 24 שעות. כמו כל כלי טכנולוגי – אנחנו צריכים להיות אחראים על מידת המעורבות תוך מחשבה מעמיקה על המשמעויות, קל וחומר כאשר מדובר על טכנולוגיה שעלולה להיות אוטונומית. אני מאמין כי ארגונים שישקיעו בכך מחשבה ואף תכנית אסטרטגית מסודרת יהיו אלו שיציבו עצמם בקדמת הבמה ובפער ניכר ואולי אפילו ישמשו כמודל להטמעה מאוזנת של כלים בעלי יכולות קיצוניות עבור המין האנושי.