נושא העבודה מהבית שאומץ על ידי חברות וארגונים רבים, חלקם אף הכריזו הכרזות על כך ש"לעולם לא יחזרו למשרד", מסרב לרדת מסדר היום. התפיסה שניתן לעשות את העבודה מכל מקום ואף למדוד את התפוקה ברמת הספק ואיכות, שינתה את מערכות היחסים בין החברות לעובדים שלא מהססים לעבור למתחרה שמבטיח גמישות עדיפה.
נראה שהיום אין כמעט עובד שלא היה מוכן לעבוד לפחות חלק מהשבוע מהבית. אבל האם השמחה הייתה מוקדמת מדי? סקר שנעשה על ידי חברת Envy בקרב יותר מאלף מנהלי בכירים בארה"ב מצא כי 80% מהם היו משנים את המדיניות שלהם בנוגע לעבודה מהבית ומצמצמים את החופש שהם נותנים לעובדים אם היו יודעים לצפות טוב יותר את המשמעויות וחוקרים את האירוע יותר לעומק.
למעשה, גם מהמידע שנצבר עד כה לא תמיד קל להם להפיק תובנות: מדובר במידע רב שלוקח זמן לנתח ויש להתחשב גם בכפילויות. לעיתים נאלצים המנהלים להקדיש לכך יום עבודה מלא בשבוע. וכיצד כל זה משפיע על התפוסה של המשרדים בפועל? גם כאן הנתונים לא בהכרח מעודדים: 59% מהעובדים אומנם חזרו לעבודה מלאה במשרד, אך 29% עברו לעבודה היברידית ו-12% נשארו לעבוד באופן אקסקלוסיבי מהבית.
כל זה מתבטא במשרדים חצי ריקים שעדיין עולה לא מעט לשכור אותם (לפני העלויות הנלוות). וזה לא נגמר כאן: אפילו חברות שמנסות לאכוף באופן גלובאלי את החזרה למשרד מגלות שלעובדים רבים פשוט קל יותר לעבור למתחרים שמציעים להם עבודה גמישה.
על מנת להבין עד כמה המצב מורכב ולעיתים גם אבסורדי אפשר להסתכל על חברת זום: המדיניות החדשה של החברה היא שמי שגר ברדיוס של 80 קילומטר (50 מייל) מהמשרד חייב להגיע אליו לפחות יומיים בשבוע. (רק לצורך ההשוואה, המרחק בין תל אביב לחיפה הוא קצת יותר מ-90 ק"מ).
אגב, בחברת מטא (פייסבוק) מדובר על 3 ימי עבודה בשבוע… מנגד, אם תרצו חופש כמעט מוחלט תוכלו לעבוד ב-Canva, שם מצפים מכם להגיע למשרד רק 8 ימים בשנה…
ומה קורה בישראל?
באופן לא מפתיע המגמה כאן דומה, אם כי הרבה פחות קיצונית. חברת "גוטפרנדס" שעוקבת אחרי שוק ההייטק הישראלי מצאה שאם בדצמבר 2022 35% מהעובדים עבדו יומיים בלבד מהמשרד ו-35% עבדו שלושה ימים, כיום היחס השתנה: 35% עובדים כשלושה ימים בשבוע במשרד וכ-20% עובדים כשני ימים בשבוע.
אגב, בשונה מחו"ל נראה שהחברות הבינלאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בארץ הן גמישות יותר. כ-30% ממי שעובד בהן נמצא במשרד רק שני ימים בשבוע, אם כי בסקר שנערך אצלן ישנה קטגוריה כללית של "עבודה גמישה" ממנה נהנים כ-20% מן העובדים, כך שההשוואה לא לגמרי מדויקת.
אז מה אפשר לעשות?
מן הסתם לכל חברה יש אתגרים אחרים ותרבות עבודה שונה, אך אחד המודלים היותר מעודדים מהם ניתן להתרשם הוא זה של חברת סיסקו. סיסקו שיפצה זה מכבר את הבניין המרכזי שלה בניו-יורק בהתאם למגמות העבודה ההיברידית ולמעשה הגדילה באופן משמעותי את עמדות העבודה הגמישות (הלא קבועות) ואת היכולת של העובדים לקיים פגישות עבודה ספונטניות.
מן הסתם לא לכל החברות יש את התשתית של סיסקו ואת היכולת לעקוב אחרי הרגלי השימוש בכל חדר וועידות או עמדה לעבודה משותפת, אך אין ספק שכל חברה בתחום הטכנולוגי יכולה למצוא פתרונות דומים, גם אם לא באותו ההיקף.
למעשה, כמעט כל ספק של ציוד חכם כיום מאפשר להפעיל מערכת בענן שעוקבת אחרי נתונים שונים ובהם הרגלי השימוש במערכת. לעיתים השימוש במערכת אומנם דורש תשלום נוסף, אך סביר להניח שהעלות הזו תחזיר את עצמה בכל מה שקשור לפרודקטיביות גבוהה יותר.