התוכנית הלאומית להמשכיות (National Continuity Program) היא תוכנית אמריקאית שמטרתה להבטיח את המשכיותה של הממשלה והמסגרות המשפטיות במצבים של חירום או כאשר הממשלה לא מצויה במצב לפעול בצורה רגילה.
התוכנית נועדה להבטיח שהרשויות של הממשלה תמשכנה לפעול גם במצבי חירום כבדים בכדי לשמור על הסדר הציבורי ולהבטיח את ביטחון האזרחים. במסגרת התוכנית נעשה שימוש במגוון אמצעים וטכנולוגיות כולל מערכות תקשורת, מרכזים גאוגרפיים מרובים ותשתיות תמיכה, במטרה להבטיח את יכולת הממשלה להמשיך ולפעול באופן יעיל.
התוכנית הלאומית להמשכיות משקפת את ההבנה של הממשלה האמריקאית את חשיבות ההמשכיות של השלטון וההגנה על המוסדות הדמוקרטיים במצבים של חירום ואי-יציבות. ואצלנו? ברור לכולנו כי מירב הרשויות בישראל אינן מתפקדות כראוי בעת חירום ומלחמה, נראה כי מערכים שלמים אינם פועלים כנדרש ואף אינם קיימים בכלל.
ניתן להבין זאת דרך ההתגייסות האדירה והעצומה מכל קשת החברה הישראלית, בה נזרקו כל חילוקי הדעות על מנת לעמוד יחד ולסייע ככל שנדרש, היכן שהממשלה לא מסוגלת לסייע. תרומות של מיליונים וסיוע אנושי לנזקקים, גם לאלו שבשגרה נשכחו.
כדי להבטיח את ההמשכיות הלאומית, הממשלה נדרשת לבצע תכנון מראש ולהכין תכניות חירום שישמשו במצבים של קריסה או חירום כלשהם. בפועל זה לא קרה אצלנו, האם כדאי, מומלץ ורצוי כי יכולת זו של חירום תעבור לגופים אזרחיים? שבעת משבר יוכלו לתפקד טוב יותר, תוך הישענות על אלפי המתנדבים המדהימים.
כדי לעשות זאת צריך להבין כי המלחמות היום גובלות בעורף שהפך להיות החזית. העורף הוא שנפגע לכן יש לתכנן את תכנית ההמשכיות מתוך מטרה ברורה- לסייע ולעזור לעורף להמשיך ולעמוד איתן.
התוכנית נוצרה במטרה לתת מענה וגיבוי במספר מישורים:
תכנית המשכיות עסקית (Business Continuity Plan-BCP). להבדיל מתוכנית המשכיות לארגון או חברה, תכנית המשכיות עסקית ברמת מדינה צריך לפרט את האמצעים הנדרשים עבור כל סקטור, מה נדרש לכל סקטור על מנת להמשיך לעבוד ולפעול. לדוגמא, עסקים בתחום המזון נדרשים לעובדים ואספקת מרכיבי מזון, התוכנית תכלול כיצד שומרים על זה, לדוגמא מתנדבים שיוכלו לסייע לעסק בהיעדר העובדים. עסקים בתחום האירוח, להסב אוכלוסייה שמתפנה לבתי האירוח וכו'.
תכנית המשכיות תפעולית (Continuity of Operations Plan-COOP). תתמקד בשחזור ושמירה על מערכות התקשורת החיוניות ברמת המדינה, המשך אספקת שירותי סלולר, תקשורת ואינטרנט תוך שימוש בטכנולוגיות אלחוט, טכנולוגיה ניידת ברת פריסה מהירה בשטח , לטובת הציבור וכן כוחות חירום ובטחון. ארגונים ועסקים צריכים להכין את נהלי התקשורת הפנימית והחיצונית שלהם לפני אסון. גם תשתיות חיוניות כגון חשמל ומים, במצב חירום על התכנית לאפשר ניוד מהיר של אמצעי ייצור חשמל ניידים לאזורים הנדרשים כמו כן מים באמצעים ניידים.
תכנית תגובה לאירועי סייבר. (Cyber Incident Response Plan-IR Plan) תוכנית התגובה לאירועי סייבר קובעת נהלים לטיפול במתקפות סייבר נגד מערכות ה-IT של המדינה. הליכים אלה נועדו לאפשר לאנשי אבטחה לזהות, לצמצם ולהתאושש מאירועי מחשב זדוניים, כגון גישה לא מורשית למערכת או לנתונים, מניעת שירות או שינויים בלתי מורשים בחומרת המערכת, בתוכנה או בנתונים. יש כיום גוף מנחה סייבר בישראל, אולם לגוף זה אין את המשאבים לאכוף ולסייע הלכה למעשה לארגונים ולעסקים השונים, יש לייצר צוות חירום ברמת מדינה, אשר יתנדב במצב חירום וישתלב במערך ההגנה של ספקי השירות השונים בישראל, בצורה מוגדרת מראש ומתוכננת כיצד הם משתלבים.
תכנית תקשורת בעת משבר. ( CCP-Crisis Communications Plan) תוכנית תקשורת למשברים, יש לתאם את נהלי תכנית התקשורת למשבר עם כל התוכניות האחרות כדי להבטיח שרק הצהרות מאושרות ישוחררו לציבור. תכנית התקשורת בדרך כלל מייעדת אנשים ספציפיים כסמכות היחידה לענות על שאלות מהציבור בנוגע לתגובה לאסון. הוא עשוי לכלול גם נהלים להפצת דיווחי מצב לעובדים ולציבור. תבניות להודעות לעיתונות יכללו בתוכנית.
תכנית חירום לדיור (Occupant Emergency Plan-OEP). התוכנית תכלול את נהלי התגובה לתושבים במקרה של מצב המהווה איום פוטנציאלי על בריאותם ובטיחותם. אירועים כאלה יכללו שריפה בהיקף נרחב, מלחמה , מגיפה ועוד. יש להגדיר מראש מתקנים אשר יוקצו מיידית לאכלוס תושבים, כולל בתי ספר, מתנסים , ו"ערי אוהלים".
בשביל שזה יקרה יש ליצר תשתיות מתאימות הכוללות:
קביעת תפקידים ואחריות: יש להגדיר מי הגורמים המרכזיים שיישאו אחריות להמשכיות ומהם התפקידים שלהם במצבי חירום, שוב זוכרים? גוף אזרחי בלתי תלוי שיקבל סיוע ממשלתי מוגדר בחוק מוגדר בתקציב.
יצירת מרכזים גאוגרפיים מרובים: בניית מרכזי בקרה אלטרנטיביים שיכולים לשמש במקרה של קריסה במרכז הבקרה הראש והשליטה המדינית, במידה וישנו כזה היום…
הכשרה ואימונים: עריכת תרגילים והכשרות לצוותים השונים שישתתפו בביצוע התוכניות במצב של חירום.
פיתוח ותחזוקה של תשתיות טכנולוגיות: כולל מערכות תקשורת, מערכות מידע וכלים טכנולוגיים אחרים שיאפשרו תפעול מרחוק ובצורה מהירה ויעילה. לא יכול להיות מצב שלא יהיה חשמל לתושבים וחוסר בתקשורת ימים רבים. צריך לעשות שימוש בטכנולוגיה ניידת, אם באמצעות גנרטורים ניידים, אתרים סלולריים ניידים ועוד'.
הכנת תכניות חילוף וגיבוי: במקרה של אובדן או פציעה של אנשי מפתח, התוכנית תכלול יכולת חילוף והכשרה של גורמים נוספים שיכולים לקחת על עצמם את התפקידים החשובים.
שמירה על קשר עם הציבור: הבהרת המצב לציבור והסברה על הפעולות שהממשלה מבצעת, כדי לשמור על שקט ציבורי וביטחון, ערוץ חירום ייעודי המשודר גם באוויר שבוא ניתן לקבל נתונים בזמן אמת על המתרחש.
עריכת ניתוחים וביקורת: הבחנה וניתוח של התגובה למצבי חירום, וביצוע תיקונים ושיפורים לתוכניות בהתאם למסקנות שנמצאו.
שיתוף פעולה עם גופים חיצוניים: כולל שיתוף פעולה עם ממשלות אחרות, ארגונים בין-לאומיים וגופים פרטיים, על מנת להבטיח תגובה מתאימה ומקיפה למצבי חירום.
אפשרויות תקצוב: יש לקבוע את המשאבים הדרושים ואפשרויות מימון התוכנית.
הכותב הוא יועץ IT בכיר ומומחה בתחום הסייבר.