תחום הקונפרנס וה-AV תמיד ניצל את הטכנולוגיות החדשות ביותר, ומסתבר שחיבור ה-USB-C לא מיועד רק להטענה מהירה של הסמארטפון שלכם
קרדיט תמונה ראשית – קרמר
קרדיט וידאו – club3dtv
חיבור USB-C מחליף אט אט את חיבורי ה-USB הקלאסיים. הוא לא רק מהיר יותר אלא גם נוח יותר. לדוגמה, בזכות העובדה שאין כבר הבדל בין החלק העליון והתחתון, לא צריך לפתל את הצוואר כדי לראות את החלק האחורי של המכשיר אליו אתם מנסים לחבר את הכבל.
אבל ל-USB-C יש גם יתרון גדול מאוד נוסף שלא תמיד מתייחסים אליו: היכולת להעביר וידאו ואודיו באיכות של עד 4K, להטעין התקנים אחרים ואפילו אתרנט – כל זאת באמצעות כבל בודד. וכמובן שקיימת התמיכה הקלאסית בהעברת מידע אותה אנחנו מכירים עוד מימי הDisk On Key.
אפשר גם לקחת את זה לשלב הבא: אם משלבים את התכונות האלו עם מכשירים כגון מתגים (Switchers), הכוללים תמיכה ב-USB-C, יש הרבה פחות כבלים והתנגשויות בשיחות וועידה בהן כל אחד מביא את הלפטופ שלו מהבית ואין צורך לדאוג שהסוללה תיגמר באמצע. אפשרות נוספת היא לעשות שימוש במצב חלופי של חיבור DisplayPort שמשתמש בחיבור USB-C להעברת אותות AV וכך להעביר אות אחד על כבל בודד לארבעה צגים נפרדים. (יש לשים לב שלא כל הכניסות תומכות בתקן זה:)
שוק הפתרונות היעודים כבר מתעורר
יצרני חומרה המתמחים בשוק ה-AV כבר מנצלות חלק מיתרונות ה-USB-C. לדוגמה, Symetrix הציגה את ה-Symetrix xIO USB, מתאם היושב מתחת לשולחנות עבודה והופך כל אחד כזה לנקודת קצה עם תמיכה ב-Dante.
Extron מצידה הציגה מתאם משלה שמשלב בין יכולת העברת אותות AV לבין חיבור למצלמה ומיקרופונים, כך אפשר להעביר את מה שמתרחש בחדר בצורה הטובה ביותר לכל מקום אחר בעולם מבלי להסתמך על המגבלות של המיקרופון והמצלמה המובנים בלפטופ (שהם לרוב באיכות נמוכה הרבה יותר).
אבל לא הכול מושלם
למרות היתרונות של חיבור USB-C, חשוב לזכור שהוא עדיין סובל מכמה נקודות תורפה של הטכנולוגיה. ראשית, ככל שמחברים יותר מכשירים בשרשרת, כך המבנה דמוי הפירמידה של הטכנולוגיה מועד יותר לתקלות.
כל קומה בפירמידה נקראת "Tier", כשהמכשיר הראשון שמחובר תופס את הקומה או שתי הקומות הראשונות. כל חיבור נוסף מוסיף זמן השהייה (Latency), וברוב המכריע של המקרים לא ניתן להגיע אל מעבר ל-Tier 7. זוהי גם הסיבה לכך שחיבורי רשת המבוססים על USB-C בדרך כלל מוגבלים באורך שלהם לעומת שימוש בכבל רשת סטנדרטי.
מעבר לכך, רבים סוברים בטעות שכל הכבלים מסוג USB-C הם זהים. בפועל יש כבלים איכותיים יותר ואיכותיים פחות. כבל איכותי בדרך כלל יהיה עבה יותר, לא ייראה "צ'יפ" מבחינת איכות הבנייה. כבלים תקניים גם נושאים לרוב לוגו. למרבה הצער, גם עם כל סימני הזיהוי האלו, לא תמיד קל לזהות כבל איכותי והוספת הלוגו על גבי הכבל הוא עניין חדש יחסית שלא כל יצרני הכבלים לוקחים בחשבון.