
הנתונים מצביעים על מצוינות ישראלית בולטת בכל הסקטורים:
- האקדמיה: 605 חוקרים זכו במענקים בהיקף של כ-592 מיליון אירו
- התעשייה: 386 חברות זכו במענקים בסך של כ-228 מיליון אירו
- חברות קטנות ובינוניות: 40 חברות זכו במענקים בהיקף של 95 מיליון אירו
- בנוסף ל-242 מיליון אירו בהן זכו חברות ישראליות המשתתפות בתוכנית האקסלרטור של האיחוד האירופי (EIC)
- ישראל בין המדינות המובילות בזכיות במענקים היוקרתיים של הEuropean Research Council (ERC) למחקר פורץ דרך, עם 390 חוקרים שזכו במענקים בהיקף של 489 מיליון אירו.
- בנוסף, 626 חוקרים וחברות ישראליים השתלבו בהצלחה בפרויקטים במסגרת תוכניות המאגדים בהיקף מצטבר של כ-234 מיליון אירו.
- בתחום האקלים והקיימות (Green Deal) תחום בעל חשיבות גלובלית הולכת וגוברת, זכו 195 חוקרים ישראלים במענקים בסכום כולל של 110 מיליון אירו.
טקס הענקת ההוקרה של ISERD, מנהלת הורייזון הישראלית ברשות החדשנות, ומשלחת האיחוד האירופי בישראל יתקיים הערב ובו יוענקו אותות הוקרה לחוקרים ולחברות הישראליות שזכו במענקי Horizon Europe בשנים 2021-2024.
מנהלת ISERD וצוות ההיגוי שלה הכולל את הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד החוץ, יציינו הערב את הערכתם לזוכים באירוע ההוקרה, שיערך בסימן שיתוף הפעולה החשוב עם אירופה, שת"פ התורם משמעותית לביסוסה של ישראל כמדינה מובילה ובעלת מוניטין בינ"ל בתחומי המחקר, הפיתוח והחדשנות, ממחקר בסיסי פורץ דרך ועד ליישומים מעשיים לטובת אירופה והעולם.
התכנית פתחה בפני חברות וחוקרים ישראלים הזדמנויות לשיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים אירופיים, שאפשרו התמודדות משותפת עם אתגרים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים. כמו כן, ישראל משתלבת ברשת רחבה של תשתיות מחקר אירופיות ולוקחת חלק בפרויקטי דגל בתחומים פורצי דרך כגון טכנולוגיות קוונטום, גרפן וחקר המוח.
אלון סטופל, יו"ר וועדת ההיגוי, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד החמ"ט: "ההשתתפות הנרחבת של ישראל בתוכנית Horizon Europe– היא עדות למעמדה של ישראל כמרכז חדשנות עולמי, החוצה גבולות ומייצר אימפקט גלובלי. שיתופי הפעולה עם מוסדות אקדמיים, מעבדות מחקר ותעשיות מובילות באירופה פותחים בפני ישראל הזדמנויות לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, לקידום מחקר מדעי מתקדם ולביסוס מעמדה כשחקן מרכזי בכלכלה העולמית. הצלחות אלו הן הוכחה לכוחם של החדשנות והמצוינות הישראלית, והן משקפות את חשיבותה של ישראל כשותפה אסטרטגית בעיצוב עתיד המדע והטכנולוגיה".
יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי: “לתוכניות המו״פ האירופיות חשיבות אסטרטגית ראשונה במעלה בקידום המחקר הישראלי, בחיזוק שיתופי הפעולה עם הקהילה האירופאית, ובהבטחת מעמדה של ישראל כמובילה בחזית המדע העולמי. אנו גאים במיוחד בהצלחות המרשימות של חוקרים ישראלים במענקי מועצת המחקר האירופאית (ERC), מן המענקים היוקרתיים והתחרותיים ביותר בעולם. הישגים אלו משקפים את הרמה הגבוהה של המחקר האקדמי בישראל, ואנו מחויבים להמשיך ולעודד את השתתפות חוקרינו".
שגריר האיחוד האירופי לישראל, דימטר טנצ'ב: "המובילות של ישראל בתחום ההיי-טק והבסיס המחקרי החזק של האיחוד האירופי הופכים את 'הורייזן אירופה' לשיתוף פעולה מנצח לשני הצדדים. יחד, אנו מאיצים את המעבר לכלכלה ירוקה ודיגיטלית, מחזקים את החוסן והתחרותיות. שותפות זו אינה רק מימון פרויקטים – זוהי בניית עתיד בר-קיימא, חסין ומבוסס ידע עבור אירופה וישראל כאחד. זהו שיתוף פעולה שבו שני הצדדים מרוויחים, אירופה וישראל, כאשר התוצאה הסופית גדולה מסכום חלקיה. אני מעודד את החוקרים המוכשרים שלכם להמשיך לנצל את כל ההזדמנויות שמציעה תוכנית 'הורייזן אירופה'. ברצוני להדגיש את חשיבות הדיפלומטיה המדעית בהתמודדות עם אתגרים משותפים כאמצעי להבאת שלום ויציבות לאזור המזרח התיכון. האיחוד האירופי תומך בחוזקה במעורבות של ישראל עם שותפים אזוריים לקידום פתרונות לאתגרים גלובליים ואזוריים."
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "על אף השינויים הגאופוליטיים והאתגרים הגלובליים, מצוינות וחדשנות הן שפות בינלאומיות – וההצלחות של החוקרים והחברות הישראליות בתוכנית Horizon Europe מוכיחות זאת פעם אחר פעם. ישראל ממשיכה להוביל בחדשנות, והיקף הזכיות המרשים במענקים היוקרתיים משקף את מעמדה כשותפה אסטרטגית מובילה באירופה ובעולם. שיתופי הפעולה המדעיים והטכנולוגיים אינם רק מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית, אלא גם מחזקים את הקשרים הבינלאומיים שלנו ומבססים את ישראל כמרכז ידע עולמי בחזית המחקר והפיתוח. למרות ניסיונות של גורמים שונים לפגוע בשילובה של ישראל בזירה הבינלאומית, התוצאות מדברות בעד עצמן – שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי עם אירופה לא רק נמשך, אלא אף התרחב. ישראל נתפסת כשותפה מובילה, בזכות החדשנות והיכולות הייחודיות שלה, והתעשייה הישראלית ממשיכה להוות חלק בלתי נפרד מהמאמצים לפיתוח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך שיתרמו לכלכלה העולמית ולחברה כולה."
דוגמאות לפרויקטים ולמחקרים שקיבלו מימון
מאגדים
ICT
חברת IBM Israel משתתפת בפרויקט TEADEL שהתחיל בספטמבר 2022. הפרויקט כולל 17 שותפים ומתמקד בתחום "אגמי מידע" בהם מאוחסנים ומעובדים נתונים רבים. הפרויקט מציע חדשנות בענן כדי לשפר יכולת לניתוח נתונים תוך שמירה על פרטיות וביטחון. הפרויקט פועל גם ליעילות אנרגטית ומשפר את פעילות "אגמי המידע".
חברת Mellanox הישראלית משתתפת בפרויקט SMARTEDGE שהתחיל בינואר 2023. בפרויקט משתתפים 14 שותפים והוא מתמקד בבניית רשת מבוזרת של בינה מלאכותית, תוך תעדוף של פרטיות, ביטחון אישי ואמינות. הפרויקט מפתח יכולות עיבוד מהירות, מיזוג מידע ויכולת שיתוף בין מכשירים שונים תוך שימוש ברשתות דינמיות לתקשורת. העבודה בפרויקט מגוונת ומערבת הדגמות בסקטורים שונים ביניהם בריאות, רכב, ערים ומפעלים.
Security
חברת EKON משתתפת בפרויקט B-prepared שהתחיל באוקטובר 2023. בפרויקט משתתפים 14 שותפים והוא נועד לשפר את המוכנות האזרחית לאסונות טבע. כדי להתמודד עם הסכנה הטמונה באסונות טבע שונים, פרויקט B-prepared בחר להשתמש בטכנולוגיות חדשניות כדי ללמד את האזרחים כישורים שימושיים להתמודדות עם אסונות. הפרויקט מתמקד בין היתר בפיתוח פלטפורמות לפלאפונים ניידים ולמציאות מדומה VR בהן ניתן לפתח ולשחק במשחקים שונים שנועדו ללמד את המשתתפים כיצד לנהוג בזמן אירועי אסונות טבע. הפרויקט כולל גם מערכת לניטור ומדידת המוכנות של המשתמשים בפלטפורמה.
EIC Accelerator
Health
חברת GENETIKAPLUS LTD זכתה במענק EIC Accelerator שהתחיל ביוני 2022. החברה פועלת כדי לפתח כלים חדשניים להתמודדות עם דיכאון. כדי לשדרג את יכולות הרפואה להתמודד עם דיכאון, בפרויקט זה החברה מפתחת ניתוח חדשני של בדיקות דם בשיטת סריקה רחבה למול תרופות קיימות. הסריקה מסייעת לקדם רפואה מותאמת אישית במסגרתה כל מטופל יזכה לקבל טיפול מותאם, מהיר לשיפור תהליכי העבודה וההתמודדות עם דיכאון.
EIC Pathfinder
Energy
חברת Storage Drop ופרופסור גרשון גרוסמן מהטכניון זכו במענק EIC Pathfinder כחלק ממאגד של 7 שותפים שהתחיל לפעול בספטמבר 2024. הפרויקט עוסק בפיתוח מערכת קירור חדשנית ויעילה, תוך שימוש בפחמן דו-חמצני. פיתוח טכנולוגיות קירור יעילות אנרגטית יכול להשפיע על חיינו במגוון תחומים, ביניהם: אחסון מזון, מרכזי מחשוב, קירור בעזרת מזגנים ושיפור איכות הסביבה.
ERC
Social Sciences
פרופסור דוד פריזם מאוניברסיטת חיפה זכה במענק ERC שפעיל מאוקטובר 2022. המחקר נועד לחקור חברות נאוליטיות במזרח הים התיכון ולבדוק השפעות תרבותיות של שינויים סביבתיים שהובילו לשינויים חברתיים. המחקר שמתבצע סביב אזור הכרמל כולל ניתוחי דגימות קרקע ודגימות תת-קרקעיות ומשלב ביו-ארכיאולוגיה, גאו-ארכיאולוגיה ומציע חדשנות בתחומי מחקר אלו.
פרופסור שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר-אילן ופרופסור יצחק (צחי) פלפל ממכון ויצמן למדע זכו במענק ERC שהתחיל במאי 2023. הפרויקט, בהובלת מכון פסטר בצרפת, מתמקד בחקר מנגנוני האבולוציה והשפעתם על מחלות אנושיות .החוקרים בוחנים כיצד טפילי הלישמניה, הגורמים למחלות קשות בבני אדם, מנצלים אי-יציבות גנומית כדי לשפר את כושר ההישרדות שלהם. מטרת הפרויקט היא להבין את המנגנונים המולקולריים המאפשרים לטפילים אלו לווסת את ביטוי הגנים שלהם באמצעות שינויים במינון הגנים, כולל הגברה של כרומוזומים שלמים, אזורי כרומוזומים או גנים בודדים. הבנת מנגנונים אלו עשויה לספק תובנות חדשות על התפתחות מחלות כמו סרטן, שבהן אי-יציבות גנומית משחקת תפקיד מרכזי.
דוקטור שירה צ'פמן מאוניברסיטת בן-גוריון זכתה במענק ERC שהתחיל באוקטובר 2024.
הפרויקט מתמקד בפיתוח מודלים קוונטיים חדשניים להבנת תורת הכבידה הקוונטית במרחב. מטרתו היא ליצור אנלוגיה קוונטית באמצעות כלים מתקדמים מתחום המידע הקוונטי, כולל מדדים כמו שזירה, מורכבות וכאוס. הפרויקט צפוי להשפיע משמעותית על חקר הכבידה הקוונטית ולהציע יישומים מעשיים בתחום זה.