ברזומה של קרן ליפשיץ, ראש חטיבת השליטה והבקרה בחברת קרמר, מופיעים תפקידי ניהול ופיתוח וכן הובלה של מספר פרויקטי דגל, שהוגדרו כפורצי דרך בתעשייה. הסוד לניהול קרירה לצד חיי משפחה טמון בתמיכה של בן הזוג, ובזמן שהיא מוצאת גם לעצמה
את הבוקר שלה פותחת קרן ליפשיץ, ראש חטיבת השליטה והבקרה בחברת קרמר, בשעה שש באימון ספורט שהיא מגדירה כמשהו שנועד לנשמה. קרן חיה בעולם גברי במיוחד, אך הסתגלה לכך עוד מימי האקדמיה, כשבתואר הראשון היו לצידה מספר מועט של נשים ובתואר השני כבר נשארה הנציגה היחידה של המין הנשי. הרזומה המקצועי שלה מרשים במיוחד, ואין זה מפליא שבחברת קרמר הסכימו לפני כחמש שנים להמתין שתמצה את חופשת הלידה שלה ולאחריה תיכנס לתפקיד.
כיום מנהלת קרן את חטיבת השליטה והבקרה, שמאגדת בתוכה פתרונות חומרה, תוכנה וענן. "אנחנו לא מוכרים מוצר אלא פתרון מלא. החטיבה היא בעצם מעטפת, שכוללת מהנדסים שאחראים על חקר ופיתוח המוצרים, מערך שנותן מענה לתמחור, סקר שוק ותוכנית שיווק, שירות לקוחות, פיתוח מתודולוגיות למידה וביצוע הכשרות והסמכות מקצועיות למתקינים. לקרמר מערך מכירות עולמי רחב אשר נותן מענה לתכנון, תמיכה ומכירת פתרונות הכוללים בין השאר מערכות שליטה ובקרה ומגוון פתרונות ProAV נוספים. אני מעורבת בכל האספקטים הקשורים לאסטרטגיית המוצר ומנהלת מערך תמיכה בצוותי המכירות והלקוחות בעולם".
חברת קרמר, בהובלתו של ד"ר יוסי קרמר, היא חברה גלובלית בעלת 25 סניפים ברחבי העולם ושלושה מרכז פיתוח כאשר המטה המרכזי ממוקם בירושלים. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח וייצור של ציוד וידאו ושמע מקצועי, מבוסס חומרה, תוכנה וטכנולוגיות ענן, ובאמתחתה כיום פורטפוליו של מעל ל- 1,500 מוצרים ביניהם: ממתגים, נטבים, בקרים, מעבדי תמונה, מערכות שליטה, פתרונות התקנה ועוד.
הנתיב המקצועי
קרן ליפשיץ בעלת שני תארים מהטכניון – תואר ראשון בהנדסת תוכנה, והשני בהנדסת מערכות. עוד בזמן לימודיה לתואר הראשון החלה לעבוד בתפקיד פיתוח תוכנה לחומרה בזמן אמת בתחום התקשורת בחטיבת החימוש בחברת רפאל. משם עברה לתפקיד דומה בחברת ECI ומאוחר יותר ל- Texas Instruments, אחת החברות הגדולות ביותר בתחום של פיתוח וייצור מוצרי מחשוב בתעשיית המוליכים למחצה, לרבות מעגלים משולבים לטלפונים סלולריים, מעבדים ומחשבונים.
בשנת 2009 עברה לחברת Amimon, ונכנסה לנישה חדשה כמנהלת פרויקטים ולראשונה גם לתחום האודיו וידיאו. באותו זמן הובילה את פרויקט הדגל של החברה מול חברת Sony, שהייתה אחת משתי החברות המובילות בענף הטלוויזיות, לצד חברת שארפ. הפרויקט שהיה אז בחוד החנית הטכנולוגית אִפשר העברת וידיאו ואודיו FuII HD באופן אלחוטי, ללא דחיסה וללא השהייה.
"המעבר מתחום לתחום בפיתוח לא היה שינוי גדול, כי בסופו של דבר מדובר בהעברת נתונים מצד לצד, ורק הדרישה השתנתה. האתגר הגדול באמימון היה סביב הפיתוח עצמו, כיוון שהיה פורץ דרך באותן שנים, ואימצו אותו שתי ענקיות הטלוויזיה. זה היה הרבה לפני שחברות נוספות הצטרפו לנישה הזו בשוק. הפרויקט דרש ממני נסיעות רבות למשרדי סוני בטוקיו, וכל זה התרחש זמן קצר אחרי שילדתי את הבן הראשון שלי, שהיה אז בן ארבעה חודשים".
משם המשיכה לחברת N-trig, שנמכרה למיקרוסופט לפני מספר שנים, ופיתחה בזמנו את הצ'יפ שאִפשר כתיבה בעזרת עט אקטיבי על מסכי מגע של טאבלטים וטלפונים. "הצטרפתי אליהם בשנת 2011, וניהלתי את פרויקט הדגל מול חברת HTC, שקנתה מהחברה רכיבים בהיקף עסקאות של מיליונים, אחר כך נכנסו גם ASUS וחברת DELL".
ממנהלת קו מוצרים לתפקיד ראש חטיבה בחברת קרמר
קרן הייתה בחופשת לידה כשידיד הציע לה להגיע לריאיון בחברת קרמר. "זה היה אחרי תקופה של עבודה בשעות מטורפות והמון נסיעות לחו"ל, אבל הוא אמר לי שמדובר בחברה משפחתית. עדיין לא ממש מיהרתי לעשות שינוי, אבל הוא לחץ ובסוף הגעתי לריאיון בחברה. המנהל שראיין אותי, הכיר אותי מ- ECI, והסכים להמתין עד שאמצה את חופשת הלידה שלי. במאי 2013 נכנסתי לתפקיד כמנהלת קו מוצרים בקרמר".
שלוש שנים בתפקיד הובילו לקידום לתפקיד ראש חטיבת מוצרי שליטה ובקרה ובחברה. "טוב, כמובן שלא מדובר במשרת אם, אבל אני מבינה שזה קורה בגללי. אני כנראה לא בנויה למשרת אם. זה פשוט אופי".
איזון בין משפחה ובין העבודה
קרן מתגוררת עם משפחתה במודיעין. היא נשואה לאסף, ויחד הם הורים לשניים: אופיר בן 9 ושחר בת 5. לשאלת פיתוח הקרירה לצד גידול הילדים וחיי משפחה, היא מסבירה: "יש לי בעל תומך מאוד. גם הוא קרייריסט, אבל מאז ומעולם הייתה בינינו הבנה וגם יש תיאום בין הקרירה והמסלול של כל אחד מאיתנו… וזה בעצם הסוד. אני חושבת שנשים שרוצות להתקדם חייבות לקבל תמיכה בבית, ואני לא מדברת על עזרה בכסף, שזה גם חשוב, אבל אני לא מאמינה שמישהו שהוא לא מהמשפחה צריך לגדל אותם. ההורים שלנו גרים במרכז ובשרון, ולכן העזרה מהם מוגבלת, וכשאחד מאיתנו נוסע לחו"ל, וזה קורה לא מעט, השני נמצא עם הילדים. אנחנו מקפידים על זה כדי שלא ירגישו 'נטושים', שיהיה מישהו שיתמוך בהם כשהם מתגעגעים. אנחנו גם שומרים על קו חינוך אחיד, כדי שלא ייווצר להם בלבול. אני זוכרת אנקדוטה מצחיקה מהזמן שהבכור שלי היה בן שלוש. אז התקשינו להסביר לו את עניין הנסיעות, כי התפישה בגיל הזה היא שהעולם הוא מדינה אחת והכל קרוב ונגיש, ולכן כשהוא שאל מתי אחזור, אמרנו לו שאני במטוס וכשהוא ינחת אגיע. וככה יצא שכשהגננת שאלה אותו מה אימא עושה, הוא אמר שאימא עובדת במטוס, והיא חשבה שאני דיילת. היום אני יודעת שהמצב הנתון אצלנו בבית פיתח אצלם מהר מאוד עצמאות".
אז איך מוצאים את הזמן המשפחתי בכל זאת?
"בעלי הוא ביולוג בחברה שבסיסה באירופה, ושנינו נמצאים על הקו כל הזמן. אבל בסופי שבוע אנחנו משתדלים להיות בבית, כמובן עד כמה שאפשר. אנחנו אנשי ים, וכמעט כל סופ"ש אנחנו שם, ולפעמים מטיילים. סוף השבוע שלנו כולל בדרך כלל הפלגה על יאכטה של המועדון, על קטאמרן או סאפ, ולילדים זו כמובן חגיגה רטובה. בעלי והבן מתחרים בתחרויות שייט ומתייחסים לספורט הזה בצורה קצת יותר רצינית, אבל אני מעדיפה להישאר במקומות היבשים. נכנסת למים רק כשלא קר מידי, גלי מידי וכדומה".
איך שומרים על הזוגיות?
"הנסיעות של שנינו מכניסות למשוואת הזוגיות שלנו געגוע, וגם הערכה רבה, כי כשהוא בחו"ל ואני נכנסת לנעלים של הג'ינגול השבועי, אני מבינה היטב מה עובר עליו כשאני בחו"ל, ולהפך. מעבר לזה אנחנו משתדלים שלא להקשות אחד על השני, ולהימנע מנסיעות ארוכות או בתדירות גבוהה מידי".
וזמן לעצמך, נשאר לך?
"אני דואגת שזה יקרה. אני פותחת כל בוקר בשעה שש בספורט. לפעמים אני רצה ולפעמים אני מתאמנת בחדר בכושר, ואני עושה את זה לנשמה. אחרי הכול רוב היום אני יושבת על כיסא, ולכן חשוב לי לאזן את זה בפעילות גופנית. חוץ מזה אני רוקדת בלט בימי שישי בבוקר".
אישה בעולם טכנולוגי מזן גברי במיוחד
"תעשיית ה- AV לצערי לא משופעת בנשים. התעשייה כיום פתוחה יותר לקלוט נשים, אבל אין הרבה נשים שמעוניינות. גם נשים שלמדו איתי בטכניון ועבדו בתפקידי הנדסה, החליטו לוותר על הקרירה או לצמצם אחוזי משרה כשנולדו הילדים, כי זה תחום תובעני. בטכניון למדו איתי בתואר ראשון בערך כ- 20 אחוז נשים, ובתואר השני הייתי יחידה. גם בצבא הייתי בתפקיד שיחסית לא משופע בבנות, אבל מתרגלים לזה. ברגע שנכנסתי ללימודים בטכניון התברר לי מהר מאוד מי יהיה בסביבה שבחרתי לעצמי.
העבודה עם גברים שונה מאוד מהעבודה עם נשים, ואם נניח בצד את נושא האגו, אז אפשר להגיד שקל מאוד לעבוד איתם. הנשים פועלות עם תחושות ועם רגש, ויש לזה אומנם המון יתרונות, אבל קשה לעיתים לצפות מראש את התוצאה. אצל גברים יש אקשן ויש רי-אקשן, וברגע שמבינים את הפרינציפ גם קל מאוד להתנהל עם זה.
לגברים אין בעיה לקבל אישה שהיא מנהלת. בעבר אולי הייתה יותר בעיה עם זה, אבל היום היא לא קיימת בכלל. החברים הטובים שלי הם גברים, ואצל בעלי זה ההפך, כי הוא ביולוג ומסביבו יש הרבה נשים".
אג'נדה ניהולית
"משהו שלקחתי ממנהל שליווה אותי בתחילת דרכי בקרמר ואימצתי, זה שהוא תמיד גיבה אותנו כלפי חוץ, אבל 'בתוך ביתנו אנו' הוא היה נותן לנו על הראש כשצריך. הוא היה אומר שחשוב שהקבוצה תישאר מגובשת וחזקה. באותה דרך אני מגבה את האנשים שעובדים לצידי. ואם מצאתי שיש צורך לתקן משהו, לא אני אעשה את זה, אלא העובד הוא שיקח את האחריות לתקן את מה שהוא קלקל.
אני מאוד מאמינה בעובדים עצמאיים, זה נראה לי הנכון ביותר. הם יקבלו ממני גב, והם יקבלו הדרכה, אבל הם צריכים ללמוד לטעות כי אחרת הם לא ילמדו. הדלת שלי תמיד פתוחה, וזה לא רק ביטוי – אני לא סוגרת את הדלת במשרד, אלא אם כן אני בפגישה או בשיחת ועידה. המשרד שלי הוא כמו תחנת אוטובוס בדרך כלל, ואני תמיד זמינה".
ואיך הלקוחות מקבלים אישה מנהלת?
"זה תלוי איפה. גם בארץ, וגם באירופה ובארה"ב אין משמעות אם המנהל שעובד מולם הוא גבר או אישה. בקוריאה וביפן קיים הלם ראשוני, אבל לאט-לאט זה משתנה, כי גם שם התחילו להיכנס נשים לתפקידים בכירים".
מהו הערך שאת מקבלת מחברת קרמר?
"המון אתגר, אין יום שדומה לשני. קרמר היא חברה שמאמצת כל הזמן טכנולוגיות חדשות, ובהתאם נדרשת להציג אותן לשוק, כשהשוק גם הוא כל הזמן משתנה. אני נמצאת בתחום שמשתנה בקצב מאוד מהיר, וזה מצריך ממני ללמוד המון, שזה נהדר.
העבודה כרוכה בנסיעות, וזה מאפשר לי לפעמים גם להספיק לראות עולם. לפעמים בגלל הלו"ז בבית אני מעדיפה לטוס מוקדם בבוקר ולחזור אחרי חצות, אבל זו בחירה שלי. בקרמר לא מגבילים אותי, זו אני שמגבילה את עצמי".
